עולם המראות
- אשרת רונן גולדברג
- 3 ביולי 2018
- זמן קריאה 2 דקות
הקיץ, מה שהיא לא סובלת בו, זה לא חוסר האפשרות להסתיר את הגוף שלה, אלא חוסר רצון של אחרות להסתיר את שלהן. לא אכפת לה שיראו שאין לה עור שזוף ומתוח, שיש צלוליט פה ושם, שהיא קצת רוטטת, רפוסה, שמנמנה, שלא לומר.. שמנה אפילו.
אלו כל האחרות שעושות לה את החיים קשים. היא רואה אותן לאן שהיא מסתכלת. כל אלו שהן מתוחות, ושזופות (נו, באמת, מה הבעיה להראות את עצמך בים עם גוף כזה?), שמרשות לעצמן ללכת עם מכנסיים קצרים, עם גופיות, לא לחשוש שהבטן תחשף.
מעצמה היא יכולה להתעלם. רגילה לנוע בעולם כאילו אין לה גוף. היא קיימת רק מהראש ומעלה. אין מראות גדולות בבית, אין מבטים בחלונות ראווה, אין צילומי גוף בתמונות (זה סוג של מומחיות, ההמנעות הזאת. וכן, בזה היא ממש מומחית).
כל גוף רזה וגמיש הוא כמו מראה לכל מה שהיא לא. לכל מה שהיא רוצה ולא יהיה לה. זה מרגיש לפעמים כאילו בכוונה הן יוצאות ככה לרחוב. לעשות לה רע. וזה מה זה מצליח להן. אוהו! ככל שהיא מסתכלת, היא מרגישה עצמה יותר כבדה, יותר דחוסה, יותר גמלונית, יותר רצון להיפטר מהגוף שלה.
היא בדר"כ מרגישה שהגוף לא חלק ממנה. גם בחורף. רק שבקיץ זה יותר קשה, כי היא לא מצליחה לברוח מההכרה שיש לה גוף. זה כל מה שנמצא מתחת לצוואר שלה. זו האישה הזו שמשתקפת בחלון הראווה, בראי בשירותים בקניון או בחנות אקראית. יש לה גוף. היא לא רוצה להסתכל עליו. היא לא רוצה להרגיש אותו. היא לא רוצה להכיר בו ולא להכיר אותו. היא כועסת עליו, הוא מאכזב אותה, היא לא רוצה להיות בקשר איתו. לו רק היה אפשר ליסוע לאיזשהו מקום רחוק ומבודד, להשאיר אותו שם ולברוח...
הקיץ, מה שהוא לא סובל בו, זה שהיא עוד יותר דוחה אותו. הוא שומע מה עובר לה בראש כשהיא רואה את כל הבחורות המתוחות והיפות בבגדים המינימליים. מסתכלת על ההשתקפות שלו בחטף. הוא רואה אותה רואה אותו. והוא שומע אותה, אי אפשר שלא.
היא כועסת עליו. הוא יודע שהוא מאכזב. עצוב לו נורא. כל כך היה רוצה להיות טוב אליה.
אבל היא בכלל לא מדברת איתו, לא נותנת לו אפשרות להסביר. הוא לא אשם שהוא כזה. ויש לו גם צדדים יפים. ואם רק היתה מקשיבה לו לפעמים, קצת מתקרבת, מאפשרת לעצמה להבין אותו. גם לו קשה. הרי הוא כל כך רוצה להיות מקור לגאווה. כל כך רוצה לשאת אותה ברוך ממקום למקום. לתת מרחב חם ואוהב לאישיות שלה, לכאבים, לכשרונות.
להיות באמת חלק ממנה כמו שהוא אמור להיות.
לו רק היתה מאפשרת לשניהם להתקרב...
צילום של Jimmy Marble
תגובות