לאן את רצה?

למה התחלת לרוץ? כדי לרזות? לעשות פעילות גופנית? כי בדיקות הדם התחילו "לזייף"?

למה את נשארת? למה את מצליחה להתמיד?

כנראה גילית שם יתרונות גדולים. התחברת. את מרגישה שאת מרויחה. ששווה לך להתאמץ.

הגעת מסיבות יחסית טריויאליות. נשארת בגלל סיבות עמוקות יותר. "מתוך שלא לשמה יבוא לשמה".

את שמחה על הזמן שאת מקדישה לעצמך, ללא ילדים וללא בעל, נהנית מהחברותא, מההצלחה לעשות דברים שחשבת שאת לא יכולה.

התמדה מתרחשת כאשר אנחנו מרגישות שההשקעה שווה את המאמץ.

ועם דיאטה וכל שינוי אחר באורח החיים זה בדיוק אותו הדבר.

זה חייב להיות נעים, זה חייב להרגיש שאני מרויחה מזה. להיות משוכנעת, באופן העמוק ביותר, בידיעה, שלא חייבת להיות שכלית, בתחושה פנימית עמוקה - שאני עושה לעצמי טוב.

כל שינוי שבא מתוך רצון לכפות, להעליב, להשפיל, שגורם לי לתחושת החמצה - לא יחזיק!

עד כאן המונולוג הפילוסופי...

ומה ת'כלס, כדי לרוץ יותר טוב?

היעד הוא למצוא איזון בין להיות קלילה בריצה (עם קיבה כמה שיותר ריקה) לבין להגיע פיזית במיטבי (גוף מלא אנרגיה).

איך מוצאים את האיזון הכי טוב בשבילי?

הקשבה לגוף. ניסוי וטעיה.

אני מתחילה לקבוע דרך ראשונית ובוחנת בכל אימון האם היא הכי טובה בשבילי. אם יש ספק - אני משנה את התוכנית ובודקת האם חל שיפור או חלה הרעה.

במה כדאי להתחיל?

תוכנית ראשונית איתה אפשר להתחיל:

1. עד שעה וחצי לפני האימון לאכול ארוחה עד שובע בינוני, כדי למנוע כבדות באימון. שובע תלוי בעיקר בכמות שומן ובנפח הארוחה. אני ממליצה לאכול ארוחה דלה בשומן (פריטים עד 5% שומן), בנפח של עד 300 מ"ל. אם את מרגישה חצי שעה לאחר הארוחה שלא שבעת, סימן שאת זוקה לנפח גדול יותר על מנת לשבוע. אם עד האימון את מרגישה שהכל עוד "יושב לך בבטן", את כנראה זקוקה לנפח ארוחה קטן יותר או למרחק זמן רב יותר מהאימון.

2. לעיתים אכילה של פריט מזון פחממתי לפני אימון יכולה לעזור בביצוע (להעניק אנרגיה לפעילות). פריט כזה יכול להיות פרי(בננה, תפוח, 2 תמרים וכד'). אפשר לנסות עוגיה "בריאה" המכילה גרעינים, פירות יבשים ומעט סוכר מוסף או יוגורט עם 2 כפות קוואקר וכפית חמוציות או מעט דבש.

3. שתייה מרובה עד שעה לפני האימון, על מנת להגיע עם גוף רווי נוזלים (חשוב לביצוע) ולהפחית סיכוי לדליפות שתן או צורך להשתין במהלך האימון.

4. שקילה לפני ואחרי אימון נותנת מדד מצויין לכמות הנוזלים שאיבדת באימון. כל ק"ג שווה לליטר נוזלים. רצוי לנסות זאת בכל עונה מחדש, כי איבוד נוזלים בבוקר ובלילה הוא שונה וגם חורף או קיץ הם שונים. את חייבת להשלים את כמות הנוזלים הזו, מומלץ בסמוך לפעילות. אם מדובר בלילה, יש לקחת זאת בחשבון בגלל סיכוי מוגבר להשתנה לילית. נסי לשתות במהלך האימון ככל יכולתך או לעשות השלמות נוזלים מיד לאחריו.

5. לשים לב מתי את מתחילה להיות רעבה לאחר אימון. מיד אחרי האימון, יש "היי" כזה שלא מאפשר לנו לאכול. כשהגוף נרגע, הרעב עולה. היי עירנית לתחושות האלו. למדי תוך כמה זמן הרעב יגיע. התכונני מראש. הקפידי להכין לעצמך אוכל זמין.

ולמה בעצם תפריט גנרי (משהו קבוע) לא יכול להתאים לכולן? (בסוגריים כתבתי דוגמאות להמחשה)

כי אנחנו שונות: בסדר היום שלנו (מתי את אוכלת ארוחה עיקרית? בערב או בצהריים?, האם אוכל נגיש לך בזמן העבודה? האם את עובדת מהבת או מגיעה כל צהריים לאכול בבית? מתי את מתחילה את היום שלך?), בהתארגנות (בעבודה אין לך זמן, הבוקר לחוץ לך, את דוקא "טיפוס של בוקר"), העדפות (רגישה ללקטוז, לא אוהבת ירקות, לא רוצה לאכול בחוץ), תכולת קיבה (מה שבשביל אחת משביע, בשביל אחרת "לא מדגדג"), ריקון קיבה (זאת ששעה אחרי האוכל כבר רעבה שוב וזו שיכולה "להחזיק" בקלות 3 שעות), צרבות וצרות אחרות (אוכל ש"עולה לך" בזמן הריצה, מערכת עיכול פעילה מאוד שרגישה לאכילה כמה דקות לפני אימון).

והכי חשוב - תהני! טפלי בעצמך באהבה ובפינוק. ותתמידי. תתמידי באהבה עצמית שטיפול בעצמך הוא חלק ממנה.

שלך,

אשרת