משלוח מנות מדיאטנית (אוי אברוך)

אני בקבוצה שבה בקשו להכין משלוח מנות. "אוי אברוך", זה הדבר הראשון שעלה בראשי. כולן יודעות שאני דיאטנית ואיך עכשיו אני מכניסה ממתקים ושטויות לתוך שקית ונותנת את זה עם חיוך? יש כל כך הרבה דרכים לפנק. סבון וקרם, כריך מושקע, כלי חימר, גרביים מצחיקות. לצערי ביקשו משלוח מנות "מסורתי". מי אני שאשבור מסורת?

איך יצאתי מזה, את שואלת? אז זהו, שלא. הכנתי משלוח מנות כמו "טעטעלע".

מה בכל זאת עשיתי? צירפתי ברכה. יותר נכון, הנחיות. עוד יותר נכון, הצעה לתרגיל. תרגיל באכילה קשובה. מגישה אותו גם פה. זה לא תרגיל מהנה במיוחד. לפעמים אפילו יכול לעצבן.

נו, אז בשביל מה לעשות את זה? בשביל להתעצבן? חס וחלילה. בשביל ללמוד. בשביל לנסות משהו חדש שאולי ישקף לך ויראה לך את האכילה שלך בצורה שלא הכרת עדיין. תזרמי איתי, מה כבר יכול לקרות?

הנה זה בא:

חברה יקרה,

חג שמח!

באופן אישי אני לא אוהבת משלוחי מנות. כל העברת הממתקים הזו למישהי זרה לא ממש מתחברת לי עם תשומת לב אישית. ועוד מדיאטנית? אכילה רגשית ומשלוחי מנות הולכים ביחד בדיוק בכיוון ההפוך שאותו הייתי מאחלת. חשבתי איך אני יכולה לעמוד במשימה ובכל זאת להרגיש שאני נותנת לך ערך שהולך יד ביד עם התפיסה שלי, האישית והמקצועית.

אז ככה: אני מעניקה לך תרגיל. תרגיל באכילה קשובה.

אם את לא מכירה, אנסה להסביר בכמה מילים: אכילה קשובה היא אכילה בתשומת לב רבה, אכילה שממוקדת באקט עצמו.

ומה זה אומר? לא מסובך בכלל. פשוט עקבי אחרי ההנחיות לפי הסדר. קראי לפני שאת מתחילה והשתמשי בדף בזמן התרגיל.

1. זמן – בחרי זמן שאת פנויה בו לתרגיל. באכילה קשובה אנחנו מפנים זמן מיוחד לאכילה. משתדלים ככל הניתן לא להיות בלחץ זמן. התרגיל יארך עד 20 דק'.

2. אוירה- שקט או מוזיקה. עדיף לבד. באכילה קשובה אנחנו מארגנים סביבה מיוחדת לאכילה. משתדלים ככל הניתן לארגן סביבה רגועה ולא מלחיצה או מסיחת דעת.

3. מקום – ממליצה על שולחן אוכל או מקום אחר בו את נוהגת לאכול ויכולה להתרכז. באכילה קשובה אנחנו קובעים מראש מקום מיוחד לאכילה. משתדלים ככל הניתן לשבת בצורה נוחה שהאוכל מולנו גלוי. הכיני כלי אכילה, מפיות, שתיה וכל מה שאת חושבת שתזדקקי לו.

4. מידת רעב – השתדלי להגיע לתרגיל לו שבעה מדי ולא רעבה מדי. הרגשת נינוחות.

5. מה "בא" לך? האם יש לך חשק למתוק? מלוח? קריספי? נימוח? באכילה קשובה אנחנו מתרכזים בחשקים שלנו מתוך המגוון. משתדלים ככל הניתן להתאים את המזון לרצונות שלנו באותו רגע.

6. בחני את תחושת הציפיה בפה. מה את מדמיינת שתרגישי?איך את מרגישה בפתיחת האריזה?

7. הריחי – אחד מהחושים העיקריים הוא חוש הריח. האם הריח הוא מה שציפית? האם עדיין את חפצה לאכול את מה שבחרת?

8. קחי טעימה קטנה, קטנטונת, פצפונת. הרגישי איך טעימה קטנה מכניסה טעם חדש לפיך.

9. נגסי בחטיף. לעסי לאט. הרגישי איך החטיף מתמוסס בפה. איך המרקם שלו משתנה. איך הטעמים מפזרים בפה.

10. בלעי. אילו טעמים נשארו בפה? מה העוצמה שלהם?

11. המשיכי לאכול עד מחצית החטיף. מה את מרגישה עכשיו? האם את רוצה עוד? האם הגוף מבקש לאכול? האם יש חשק להמשיך? ואולי די? מה את רוצה?

12. עשי הפסקה קצרה. נשמי מספר נשימות עמוקות. האם אי פעם הפסקת חטיף האמצע? עצרי וחשבי על כך. איך התחושה?

13. סיימי את החטיף. סיימי בנחת את התרגיל. ברכי את עצמך על ההתנסות במשהו חדש.

אכילה קשובה היא מאוד מאולצת ושונה מהאכילה ביום יום. האם יש משהו חדש שגילית? האם יש משהו שתרצי לאמץ לאכילה שלך ביום יום?

אשמח שתשתפי אותי.

חג שמח ומלא תחושת מתיקות ופינוק גשמיים ורוחניים,

אשרת רונן

#דיאטה #שינויחשיבה #אכילהרגשית #דימויגוף