מדרש תמונה

פעם היו ספרים כאלו לגיל הרך, בטח היום יש גם. רק עם תמונות אחרות. צריך להסתכל בתמונה ולהסביר מה קורה. אותה תמונה, וכל ילד יכול לספר סיפור אחר. לאנשים בה יש עבר ועתיד, מערכות יחסים וכמובן לילד יש כבר סיפורים משלו שהוא משליך על התמונה. ככה תמונה אחת מקבלת חיים משל עצמה. ההקפאה של הרגע מפשירה ומתחיל סיפור.

ואיך כל זה קשור לשינוי הרגלי אכילה? 3 דק' קריאה ותביני.

מה את רואה בתמונה?

יש שלוש שכבות של נתונים : *תיאור פשוט: אישה, עומדת ליד מדפים עם אוכל, ירקות בעיקר, מכניסה לפה עוגיה אחת מתוך מגוון שנמצא על צלחת. *פרטים נוספים שאני משערת שהם נכונים לפי התמונה: האישה נראית לי כבת 35, נראה שהיא עומדת ליד מקרר פתוח, היא מסכלת לכיוון המצלמה וזה אומר שהיא שמה לב שרואים אותה, הפרצוף שלה מביע רגש. *הסיפור מאחורי התמונה: נראה שהאישה גרה בבית בו יש הרבה אוכל בריא כי רואים הרבה ירקות במקרר. מהפרצוף שלה נראה ש"תפסו" אותה אוכלת עוגות ליד המקרר. אולי היא חשבה לאכול ירקות אבל בסוף החליטה לאכול עוגה?מעניין למה יש לה כל כך הרבה עוגות בצלחת. בטח מישהו הביא לה את זה. אולי זה לילה והיא רצתה את האור של המקרר או שאולי חם והיא רצתה משהו שיקרר אותה. הפרצוף שלה נראה מבוהל ומאוכזב. אולי היא מתביישת שזה מה שהיא אוכלת. אולי היא מתביישת רק כי רואים אותה. מעניין אם זה הרגל אצלה. אולי כל היום היא אוכלת בריא ואז בלילה שלא רואים היא אוכלת מאפים כאלה? אולי הביאו לה את העוגות והיא לא רגילה לזה אז היא לא מתאפקת? היא דוקא נראית בריאה ורזה. אולי היא מקיאה אחרי שהיא אוכלת? אולי היא מפסיקה לאכול כי רואים אותה? אולי היא מסתפקת בביס אחד?

התבוננות היא כלי חשוב, ושלושת שכבות ההסתכלות שלנו יכולות לעשות סדר. ברור ממה שכתבתי שיש עובדות שרואים ויש את הפרשנות שלנו ויש את הפרטים שאנחנו מוסיפות. בדר"כ הכל נעשה במשמש אחד.

את הכלי הזה אנחנו יכולות ליישם על עצמנו. לדוגמא, את אוכלת שוקולד בכל פעם לפני השינה ואת רוצה לשנות את זה. אם את בדיאטה, אז את פשוט מנסה להימנע. אם זה מצליח לך, אני שמחה בשבילך, אבל זה לא תמיד עובד כל כך בקלות. אם את לא מצליחה להימנע או שקשה לך להימנע לאורך זמן, את יכולה להתבונן על האכילה שלך לפי השכבות שציינתי: *תיאור פשוט: לכתוב לעצמך מה בדיוק קורה: מה אני לובשת?, איזה שוקולד אני אוכלת? מי נמצא בסביבתי? מה מצב המטבח מבחינת סדר? איפה ומה עושים האנשים האחרים, אם יש, שנמצאים בבית? מידת השקט או הרעש? מה אני עושה לפני ואחרי האכילה? וכו'. *פרטים נוספים: כמה אני רעבה? טרודה? עייפה? עד כמה השוקולד זמין לי? *הסיפור מאחורי האכילה: הצורך שלי בפינוק, באכילה בהסתר, בהרגל שלי, במחשבה שאשן יותר טוב רק אם אוכל מתוק, האם אני מנסה להתחמק ממשהו אחר (מבן הזוג שלי, ממחשבות קשות שעולות לפני השינה?) האם השעה הזאת ביום מעיקה עלי?

ב"דיאטה" אנחנו מנסים לשנות דברים רק ברובד של הסיפור הפשוט. אם זה לא מספיק עבורך, השינוי כדאי שיבוא מהסיפור שמאחורי האכילה, ממה שמפעיל אותה. אנחנו אוספות פרטים כדי לקבל סיפור עשיר (כי זה לא רק "בא לי שוקולד לפני השינה") ומפעילות סקרנות: מה מפעיל את האכילה? על איזה צורך עמוק היא עונה? ובעיקר - האם הצורך הזה חייב להיות נוכח בחיי? ואם כן, מה אני יכולה לספק לעצמי כתחליף טוב יותר משוקולד? אין פה תשובות ברורות בנות שורה אחרת. לסיפור הזה צריך להגיע. אבל (!) כשאנחנו מגיעות אליו, השינוי שנעשה הוא פנימי, עמוק, נעשה מתוך קבלה עצמית.

ככה משנים הרגלים.

ככה משנים אותם כדי שישארו.