פוסט מה@#&;!

זה פוסט שעוסק במה שלפעמים פחות נעים לדבר עליו, אבל אצל מי שסובל ממנו, זה הופך להיות שיקול מרכזי בחייו. (הדברים פורסמו בעבר בקבוצת פייסבוק של מנותחים ומשורוולים).

מרבית השינוי ביציאות קורה אצל מנותחי מעקף

מזון שלא נספג במעי, "גורר" איתו יותר נוזלים ולכן מרקם הצואה יהיה רך יותר. מערכת העיכול קצרה יותר ולכן זמן המעבר בה יהיה קצר יותר. אלו שתי הסיבות העיקריות לריבוי יציאות רכות.

בדר"כ, לאחר התייצבות האכילה ותנועתיות מערכת העיכול (כ3 חודשים לאחר הניתוח), אם אוכלים בצורה מסודרת, יש יציאות בזמנים קבועים פחות או יותר.

עם הזמן, מגלים מזונות שגורמים למעבר יותר מהיר במערכת העיכול (כמו מוצרי חלב, שחלק מהמנותחים מפחים רגישות אליהם, קפאין, ממתיקים או ירקות). אפשר להפחית צריכה או להימנע בזמנים שנדרשים לכך.

הבעיה היותר קשה היא חוסר שליטה. חוסר שליטה, לא רק בנושא יציאות, אלא בכלל בחיים, הוא קשה לעיכול (כן, אני היום בקטע של משחקי מילים). הפחד מיציאה בזמן נהיגה, פגישה, לימודים הוא קשה. מורכב להשלים עם מצב כזה. אם אתם חווים חוסר שליטה, יש מספר דברים שניתן לנסות כדי לבחון את אפשר להעלות את רמת הבטחון: לבדוק (עם הדיאטנית או בכוחות עצמכם) עד כמה תזונה מסויימת משפיעה. לנסות להוציא מוצר מזון אחד למשך 5-7 ימים ולבחון את מידת ההשפעה שלו: חלב, קפאין, ממתיקים, ירקות קשים לעיכול ועוד.לבדוק את הרגלי האכילה שלכם. האם אכילה מהירה בבוקר משפיעה? האם אכילה כשלעצמה מעוררת את תנועתיות מערכת העיכול וגוררת יציאה מהירה? האם שתייה משפיעה?האם לחץ/ מתח/ חרדה מעלים את תנועתיות מערכת העיכול? אפשר להיערך לזה. לדוגמא, ללמוד נשימות ואמצעי הרגעה עצמית, להימנע ממזון או שתייה מעוררים ביום הזה.לשפר שליטה בסוגרים ע"י תרגול של שרירי רצפת אגן. אם החרדה גבוהה מאוד, חייבים להתייחס עליה. אם סדר היום משתנה ויציאה מהבית נקבעת לפי תנועתיות מערכת העיכול, זה לא תקין. עשית את הניתוח כדי לשפר את החיים, לא כדי להימנע מהם. חשוב: ניתן להשתמש בפדים (כן, גם גברים), אם זה עוזר ומרגיע. יש להקפיד על כמות נוזלים כי קיבה רכה מעכבת ספיגת נוזלים במעי הגס ויש לקחת זאת בחשבון. אצל נשים מצב של צניחת רחם עלול להחמיר את המצב. פיזיוטרפית רצפת אגן מתייחסת לכך. שימו לב אם שליטה פחותה הייתה קיימת מאז הניתוח והיא במגמת השתפרות/יציבה, או אם התחילה חוסר שליטה לאחר חודשים או שנים. זה נתון קריטי להביא לטיפול רופא/דיאטנית. במצב כזה, יש קודם כל לשלול זיהום.

וכמו כמעט בכל תחום בחיים - מקור לסבל של אחד, לא משפיע על איכות החיים של אחר. העובדה שיש אנשים מסויימים שחיים טוב מאוד עם ריבוי יציאות, לא אומר שלך זה אמור לא להפריע. אם זה מפריע - לטפל.

עצירות מאפיינת יותר את אלו שעברו ניתוח שרוול

הסיבה העיקרית לעצירות היא נפח קטן של שארית (אוכלים מעט ולכן אין הרבה מסה של צואה) ולעיתים שתייה בכמות קטנה מדי.

למי שסובל מעצירות לפני הניתוח, יש סבירות גבוהה שהיא לא תיפתר לאחר הניתוח, אלא תחמיר. יש לקחת זאת בחשבון, גם כמוטיבציה חיובית להיות במעקב דיאטנית ולטפל בבעיה. חשוב להעלות את זה בהכנה לניתוח.

מה זה בכלל "עצירות"?

ההגדרה כולל 3 פרטמרים (מספיק פרמטר אחד כדי שהמצב יאובחן כעצירות: צואה קשה מאוד. יש סקאלה שנקראת "סולם בריסטול". תמונה מצורפת בתגובה ראשונה. ניתן ציון (מספר) לכל מרקם של צואה. מספר של 1 או 2 מהווים עצירות. יכולים להסתכל על התמונה ולהשוות...

תדירות של יציאה אחת לשלושה ימים או יותר. יציאה יומית היא מצויינת, גם פעם ביומיים. יציאה סדירה, לא כואבת ומרקם תקין, אחת לשלושה ימים, גם היא תקינה. מעבר לזה, דורש התייחסות.

כאבים בזמן צאייה (זו לא טעות בעברית, ככה קוראים לאקט של "יציאה"). כאבים כאלו אינם תקינים, יכולים לרמז על בעיה בשרירים, טחורים, עצבוב בעייתי וכו'. אם כואב לכם - גשו להתעקש לברר ולקבל התייחסות מהרופא.

מה עושים כדי להקל: מבחינת תזונה, יותר סיבים בתפריט (שזה אומר יותר שארית שתהפוך לצואה: יקרות, פירות, קמחים ודגנים מלאים, קטניות וכו'), יותר מים כדי שהצואה תוכל להיות רכה יותר ולא תתיבש. קפאין מגביר פריסטלטיקה, זרעי פשתן טחונים ומגנזיום גם. תרופות סבתא כמו שזיפים מיובשים או עגבניה מרוסקת עם שמן זית יכולים לעבוד מעולה. מינונים ותזמונים צריך להתאים באופן אישי למערכת העיכול של כל מטופל. תכשירים: שימו לב, יש תרופות ויש תוספי מזון, כולל תה וכל מיני מיצויים. מנגנוני הפעילות שונים: שימון הצואה, הגברת תנועתיות המעיים, הגדלת ספיחת מים לצואה כדי שתהיה רכה יותר ועוד. הבעיה עם השימוש במרבית התכשירים היא שהגוף מסתגל אליהם, המעי נהיה "עצלן" ויש צורך במינונים הולכים ועולים על מנת להמשיך ולראות השפעה. עם תרופות זה ברור לנו, אבל גם הרבה מאוד תכשירים "טבעיים" עובדים בדיוק באותו מנגנון. לדוגמא - תה סנה. ככל, תכשירים שאינם תרופות, יעילותם לעיתים מוטלת בספק, אבל בעיקר בטיוחת שימוש לאורך זמן. להיות ספקניים מאוד כלפי כל תכשיר להקלה על עצירות. מנח גוף: לא אכנס לכל העניין הפיסיולוגי, אבל צאייה בתנוחת כריעה מקלה מאוד על הגוף לפלוט את הצואה. מה שנקרא - מליארד סינים לא טועים. ועוד הרבה הודים, אפריקאים וכו'. ישיבה על אבלה היא נוחה, אבל לא מתאימה פיסיולוגית למתן צאייה. מומלץ לשים שרפרף נמוך מתחת לרגליים, כך שהברכיים יותר גבוהות מהמותן ולרכון מעט קדימה. טיפ חשוב: מאוד לא בריא להתאפק כשמרגישים צורך. נסו להתפנות סמוך לתחושת הלחץ ככל הניתן. פעילות גופנית מסייעת לתנועה גם של מערכת העיכול. לחץ נפשי לעיתים משפיע.

ותמיד תמיד - לא להשלים עם כך שהמצב הפיזי מונע מכם להשתתף באירועי החיים. תמיד להמשיך ולחפש טיפול.